יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

על הניסים ועל הנפלאות, על הסיפורים ועל האגדות

לקראת החג המתקרב, אני חייבת לפתוח עם דרישת שלום מהילדות. חובבי הנוסטלגיה שביניכם מוזמנים להתרפק על הקטע הבא

הקטע מבוסס, כמובן, על ספרה של דתיה בן דור:


חנוכה הוא , ללא ספק, אחד החגים האהובים עלי ביותר. האמת היא שהוא ממש תפור עלי החג הזה – ניסים ונפלאות, משחקי סביבונים, הדרמה והאקשן של סיפור המכבים, ואינסוף פעילויות עם הילדים שסובבות סביב משחקי אור וצל מרתקים, משחקי קרבות המכבים והיוונים והרבה שעות דמיון ויצירה. ואם זה לא מספיק, אז תוסיפו לזה גם את הסופגניות החמות והלביבות עם הסוכר (לא סופרים קלוריות בחנוכה – זה חוק ידוע! אח"כ מקווים לניסים...). אגב, לא משנה אם אתם נמנים על חובבי הז'אנר הקלאסי של ריבת התות או הז'אנר המתחכם של ריבת החלב או השוקולד, אחרי החג הזה רק הנר נשאר דקיק...

ומעל הכל - חנוכה הוא גם אחד החגים המשפחתיים והאופטימיים ביותר. כל יום סיבה למסיבה, שמונה ימים של חגיגות קטנות, קלילות ומלאות אור ושירים (לא ממש ספרתי, אבל אני חושבת  שחנוכה הוא החג עם הכי הרבה שירים!). מסיבות החנוכה הקטנות שלנו חפות מהכובד המעיק של ארוחות החג, וגם מטקסי המתנות המעייפים של ראש השנה או פסח (דמי חנוכה זה בקטנה, לא נחשב). כל ערב המשפחה מתייצבת בהרכב מלא, ויחד מדליקים נרות ושרים, עם או בלי אורחים, ולפעמים בכלל אצל חברים.

כאופטימית חסרת תקנה אני מתחברת לחג הזה שבו האור גובר על החושך ("סורה חושך, הלאה שחור..." זו לא שורה משיר זו דרך חיים!). כנראה שלא סתם אני עובדת עם הוצאות לאור... :-)
ובהקשר הזה אני מזמינה אתכם לאמץ משחק משפחתי קטן לערבים הקסומים האלה של הדלקת הנרות, שבו כל אחד מבני המשפחה משתף את כולם בנקודות האור שלו: מה עשה לו את היום, את השבוע, את השנה. זו הזדמנות נהדרת לשמוע את הילדים, שלא תמיד מתנדבים לשתף, והערך המוסף הוא, כמובן, הקניית היכולת לראות את הדברים הטובים, ולדעת להעריך אותם, קטנים כגדולים. סוג של Thanksgiving Day שכזה שעבר גיור... :-)
אחת מנקודות האור שלי בגזרת החנות, היא החידוש המרגש שמתקרב בצעדי ענק... בפעם הראשונה אני פותחת את המקום להצגה של ממש ומארחת את תיאטרון פשוט, תיאטרון הבובות של ענת גיגר שבתאי. ענת תציג את הענק וגנו, על פי ספרו המופלא של אוסקר ווילד, בתיאטרון בובות וחפצים מהפנט ומלא חן וקסם . קבלו הצצה:


חוץ מזה, אני לא יודעת לגבי ניסים, אבל בחודש הקרוב הולכות להיות כאן בחנות הרבה נפלאות...!!

חוג "מבוכים ודרקונים" עומד להיפתח והוא מומלץ לכל מי ששר הטבעות והארי פוטר הם חבריו המועדפים. פנטזיה במיטבה!

שעות סיפור לחנוכה - "על הצבעים ועל הנפלאות שקרו לנרות", "הסופגניה שהתגלגלה".

סדנת קומיקס מיוחדת לחנוכה, בהשראת עלילות החשמונאים.

פעילות יצירה  – הכנת סביבוני אוריגמי .

מפגש חנוכה עם הסופרת והמאיירת מירי לשם – פלאי שתספר לנו על "הלילה הגדול של לון-לון" (ואם זה נשמע לכם מוכר – אז זה בגלל שהספר נבחר השנה למצעד הספרים !)


וכדרכי בקודש, אסיים בהמלצה על ספרי ילדים לחג:

זה היה בחנוכה – מאת נתן אלתרמן, באיורו של דני קרמן



 וסביבון הפלאיםספרם המשותף של הסופר והמשורר בנימין טנא והמאייר האגדי שמואל כץ




הסיפור שמאחורי הספר מעניין בפני עצמו. הספר יצא לאור רק לאחרונה, למרות שנוצר בשנות השישים המוקדמות(!), לאחר שכתב היד נמצא במקרה במחסני הוצאת מזרחי, רגע לפני שהחל להתפורר (נס חנוכה...?).

איור מתוך הספר (תראו מה שכמעט פספסנו...)


שיהיו לכם ימים של ניסים ונפלאות, מתוקים כמו סופגניה ומלאי אור!


איריס,
מכבים






 

יום שבת, 26 בנובמבר 2011

סיפור של חורף

סיפור של חורף...

החורף הוא מעיין נובע. מעיין של יצירה והשראה. שעתם היפה של הציירים, הסופרים, המשוררים והיוצרים באשר הם. תחשבו כמה סיפורים ושירים אתם מכירים שעוסקים בחורף ומציירים לנו תמונה קסומה של גשמי ברכה ושל ילדים מאושרים מדלגים בין שלוליות, של ריח פרדסים רענן ומתוק ושל קשת צבעונית בענן.

בַּשָּׁמַיִם רָאִיתִי קֶשֶׁת,
הִיא עָמְדָה מַמָּש מוּל הָרְחוֹב,
וְרָצִיתִי אֵלֶיהָ לָגֶשֶׁת
וְלִרְאוֹת אוֹתָהּ מִקָּרוֹב.

וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת, לָלֶכֶת,
וְעָלִיתִי עַל רֹאשׁ גִּבְעָה.
אַךְ כְּכָל שֶׁהִרְחַקְתִּי לֶכֶת
הַקֶּשֶׁת לֹא קָרְבָה:
עוּפִי-עוּפִי, יְפַת-כְּנָפַיִם!
עוּפִי-עוּפִי אֶל הַמָּרוֹם,
אֶל הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
וּמִסְרִי לָהּ בִּרְכַּת-שָׁלוֹם!
הִיא עָמְדָה בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ
כִּמְצֻיֶּרֶת עַל עֲנָנָה,
אָז יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אַגִּיעַ
וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ יוֹנָה.

בַּשָּׁמַיִם יוֹנָה וָקֶשֶׁת,
בַּשָּׁמַיִם הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה,
וְטִפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם
מְבַשְּׂרוֹת שְׁנַת שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

(קשת בענן, מתוך ספר השירים הנפלא של  לאה גולדברג - "החלום הוא ציר גדול")



וסוף סוף הוא הגיע! חורף ארצישראלי מצוי. כבר לא צריך להעמיד פנים שהוא כאן ולהזיע מתחת לפוך או להתעקש על מגפיים וצעיפים בחום של 38 מעלות (העובדה שבמדינות מתוקנות השלג מגיע עד האוזניים כבר באוקטובר כלל אינה רלוונטית במחוזותינו).
הפעם הוא כאן, והוא כאן כדי להישאר ! לפחות ברבע שעה הקרובה, אז בואו נוציא ממנו את המיטב.
מה זה המיטב? כל הקלישאות כמובן... שוקו חם, ספר טוב וכמה שיותר ילדים במיטה אחת (לא כל כך גדולה...). המהדרין יכולים להוסיף פסקול של טיפות גשם על החלון וצחוקם המתגלגל של הילדים הקופצים בשלוליות, ריח ערמונים על האש, ונופך דרמטי של רעמים וברקים.

ועכשיו, אחרי שהעלתם לבוידעם את בגדי הקיץ ונפרדתם רשמית מהאוגוסט הנצחי של ארצנו, זה בדיוק הזמן להוציא את שלולי מהארון (ארון הספרים כמובן), את המטריה הגדולה של אבא, וגם את של רותי.

ולטובת מי שהקור הקפיא את תאי הזיכרון שלו, להלן תזכורת שתעשה לכם חשק להתקשר לגננת, למורה ולבוס ולהודיע שאתם חולים...

שלולי


שלולי שלולי אהובי. ספרה הקסום של מירה מאיר עם האיורים העדינים של יפתח אלון. כל התום שבעולם נכנס לספר אחד, קצר ומתוק, המספר על רון ועל החבר הדמיוני שלו, שלולי. שלולי נראה בדיוק כמו רון ועושה בדיוק כל מה שרון עושה, עד שבאורח פלא, הוא נעלם ברגע שהשלוליות מתייבשות.

ואם כבר מירה מאיר, אז שלולי וגם הצב של אורן הם מהספרים היותר מוכרים שלה, אבל בעצם היא כתבה עוד המון ספרים ושירי ילדים מקסימים ששווה להכיר. הנה אחד הממתקים שלה, שיר חורף קטן שמספק לילדים חומר למחשבה...

מה עושים דגים בגשם?
מה עושים דגים?
רוחצים את הקשקשת
מבריקים סנפיר בחשק,
כמו לפני חגים.

מה עושים דגים בגשם?
מה עושים דגים?
משחקים שם בתופסת
עם טיפות מטר ורשת,
ולא נלכדים.

מה עושים דגים בגשם?
מה עושים דגים?
מתחבאים היטב במים,
מתכסים בגל או שנים,
כלל לא דואגים.

מה חושבים דגים בגשם?
מה חושבים דגים?
הם חושבים שליבשת
לא כדאי עכשיו לגשת,
כי שם נרטבים.

כחובבת קלאסיקות ידועה, לספריה החורפית שלי נכנס, כמובן, ספרו הנצחי של לוין קיפניס "המטריה הגדולה של אבא" שמזכיר ימים נשכחים של חדוות השיתוף והיחד, או במילותיו של קיפניס עצמו "ששה ושמחה כל החבריה".


תמיד מפתיע לגלות כמה הילדים שלנו מתחברים גם לספרים היותר ותיקים בספריה, אלה שגיבוריהם הם יוספה, אפרים ובתיה, מה שמוכיח שוב שספר טוב הוא ספר טוב הוא ספר טוב.

ספר נוסף אהוב עלי במיוחד, שתמיד נעים להיזכר בו,  הוא המטריה של רותי.



תודו שאי אפשר להישאר אדישים לתמונה הזו!! 
אני זוכרת כמה התרגשתי מהפגישה המחודשת שלי עם הספר בבגרותי (הספר הודפס מחדש, כארבעה עשורים אחרי שראה אור לראשונה. המטריה האדומה עם הנקודות הלבנות, הדרמה של המטריה הנסחפת ברוח, האבא הטייס הגיבור שהציל את המצב, ובכלל, הדמויות שובות הלב של דינה דז'טלובסקי והבובות שעיצבה וצולמו לספרים.


רשימת ספרי, סיפורי ושירי החורף היא עוד ארוכה (הרבה יותר מהעונה עצמה...) והיא כוללת גם את:

הגשם של סבא אהרון - מאיר שלו



קשת בענן – שרה זלוף



וכמה מספריה של מרים רות:

מגפיים



המעיל של סבתא



זה קרה ביום סערה – שהוא עוד שיתוף פעולה מלא קסם בין מרים רות לאורה איל



אז הנה לכם תירוץ טוב  (אפילו כמה) להישאר עם הילדים בבית כשמזג האוויר עושה קולות של חורף, ולהתמסר לחגיגה של נוסטלגיה מהזן המשובח, כזו שמחממת אותנו בימים הקרים.


תהנו...!
איריס,
מכבים



יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

חוויות מארץ הפנטזיה

אז חזרנו, יהונתן ואני מטיול הבר מצווה האדיר שעשינו. הטיול היה, כמו שלא קשה לדמיין, לא פחות מחוויה מכוננת עבורי. הוא חיבר בין כל האהבות שלי – מנה גדושה של יחד ובונדינג משמעותי עם הילד הקטן גדול שלי, על רקע העולם הקסום של דיסני. מי צריך יותר מזה?

כמי שחולמת בגדול, ומשתדלת בכל מאודה גם להגשים...ביקור בממלכת הקסם, בארץ הפנטזיה שממדיה ועוצמתה אינם ניתנים לתיאור, הוא מקור השראה שאין לו תחליף. זריקת מרץ, שמעוררת את כל החושים, מציפה את כל התאים בגוף ופותחת את כל הצ'קרות של הדמיון (בין אם בכלל יש כאלה, ובין אם זה עתה המצאתי משהו...). חוויה מגה-קסומה ואולטרה מהפנטת.

התחושה שהתעוררה בי באתר הנופש של דיסני באורלנדו הזכירה לי את התחושה בבריכת הכדורים הענקית שהיינו קופצים אליה כשהיינו קטנים. בטוחים שאין לה סוף ואין לה התחלה, רוצים לטבוע בה ולאבד שליטה. אתה חי ונושם את סיפורי האגדות והפנטזיה, בכל רגע נתון, מהשנייה הראשונה שנכנסת למתחם ובורכת בברכה המקומית הקסומה:
Have a Magical Day”". הכל מדבר שם ב"פנטזיונרית מדוברת" (שפת האם שלי, אגב...) ומזמין אותך לשקוע ולצלול אל תוך עולם של קסם והרפתקאות, ולהתחכך עם דמויות מוכרות ואהובות מסיפורי האגדות הנפלאים (ותשמעו לי, אין כמו מינגלינג עם נסיכות קסומות בארמונות נוצצים...).

כמה מקומות אתם מכירים ששובים בקסמם קהל כל כך גדול, בלי הבדל דת, גזע ומין? אורלנדו בהחלט לא מכוונת רק לחולמים חסרי תקנה או למבוגרים היפראינפנטיליים...
יש מי שיתחבר לעוצמה של הגודל, יש מי שיתחבר לארגון המופתי ולחשיבה על כל פרט קטן, יש מי שיתחבר לאתגרי הניווט במקום J ... אבל אף אחד לא יכול להישאר אדיש לתופעה. אורלנדו היא שיר הלל לדמיון ולקסם ולא פחות מיצירת מופת גאונית.

אחד המשפטים שמנחים אותי בחיים הוא המשפט האגדי של וולט דיסני, האגדי עוד יותר, האומר ש"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה". אם לא הייתי רואה כל יום נגד עיני את החנות, הממלכה הפרטית שלי, ואת העיניים הנוצצות של הילדים המבקרים בה, המשפט הזה של וולט דיסני היה נשאר ברמה של קלישאה ריקה מתוכן. ועכשיו, כששני חלומות ישנים שבוערים בי מתחילים להתבשל לידי מעשה והגשמה, החוויה של ממלכת אורלנדו,  היתה עבורי סוג של חיבור לתחנת עגינה ומילוי מצברים לקראת המסע החדש.

חוויית אורלנדו היא כמו חנות ממתקים צבעונית וענקית. והנה הממתק הפרטי שלי
ואם כבר ימי הולדת... אז הבר מצווה של יהונתן היתה סיבה לאחלה מסיבה, שעליה אני ממליצה בחום גם למי שחושב שהוא כבר עבר את הגיל... (אין דבר כזה! באחריות!)
ועד הבר מצווה, למי שנשאר בארץ ומחפש רעיון למסיבת יום הולדת לנסיך או לנסיכה הפרטיים שלו, אני מנצלת את ההזדמנות הזו להזמין אתכם לחגוג בחלום ילדות יום הולדת מהאגדות! הילדים שלכם והחברים יוכלו להפוך לפיראטים, אבירים, נסיכות או פיות ולחגוג במסיבה מלכותית.
- יום הולדת סיפור תיאטרון (לגילאי 3-6)
- יום הולדת שירים וסיפורים קצרים (לגילאי 1-3 )
- יום הולדת קומיקס מעולם הפנטזיה (לגילאי 7-9)
- יום הולדת בנות (לגילאי 6-9 )

אה, ואם הרעיון של חוויה חלומית לילדים ואפס בלאגן בבית לא מספיק קוסם לכם, אז תדעו גם שיצאנו עכשיו במבצע חורף מיוחד, המעניק 10% הנחה למזמינים עד חודש פברואר.

חוצמייסה, בשבוע הבא יתארח אצלנו "תיאטרון חיות במה". אין מצב שאתם מפספסים!!
וגם המאיירת רחל אליה אחונוב חוזרת אלינו עם סדנת קומיקס "צללים קטלניים". יהיו שם שרלוק הולמס, טינטין, ג'יימס בונד, המפקח קלוזו (הפנתר הורוד), חוש חש הבלש ואחרים. 
 Have a Magical Day !

איריס,
מכבים

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

סליחה!

"אֲנִי מוּכָן
לֹא לֶאכֹל שׁוֹקוֹלָד.
אֲנִי מוּכָן
שֶׁלֹּא יִקְנוּ לִי צַעֳצוּעִים.
אֲנִי מוּכָן
שׁלֹא יַרְשׁוּ לִי לָצֵאת לְשַׂחֵק.
אֲנִי מוּכָן
אֲפִילוּ לְקַבֵּל מַכּוֹת.
הָעִקָּר- לֹא לְבַקֵּשׁ
סְלִיחָה"

(יהודה אטלס הענק מתוך "גם הילד הזה הוא אני")


נשמע מוכר…?

בכלל לא עניין של גיל, אפילו לא לגמרי עניין מגדרי... יש אנשים שפשוט מתקשים!
אם נודה על האמת ואם נדייק, רובם המכריע של בני האנוש מתקשה בענייני הזרת השלופה לשלום שעוברת דרך הסליחה והמחילה. וגם אני לא יוצאת דופן בעניין הזה.
כל כך קל לנו לדרוש מהילדים לבקש סליחה כשהם מתחצפים, כשהם מציקים אחד לשני, או מה שזה לא יהיה. כשחושבים על זה , אנחנו אפילו ממש מצטיינים בלקדם את הסכמי השלום שלהם עם חברים, תוך שאנחנו מדרבנים אותם לבקש סליחה או למחול ולסלוח.
אבל דוגמא אישית...? זה כבר סיפור אחר...

מתי בפעם האחרונה ביקשנו אנחנו סליחה מהילדים שלנו?



אני נמצאת עכשיו בחופשה מופלאה אצל הדוד סם (ואני לא מתכוונת לאוהל שלו...). שבועיים פלוס של זמן איכות מהסוג הטוב ביותר שיש, ממש אמריקה...! אני והבן שלי, רק שנינו, סוליקו. מנותקים מהעולם (טוב, נו, עד כמה שאפשר בסטנדרטים של היום) ומסתערים על חוויות, כשהטובה מכולן היא, כמובן, היחד שלנו (או הלבד שלנו... תלוי איך מסתכלים על זה).
את יום כיפור נעביר כאן, מרגישים לא מרגישים את היום המיוחד הזה, אבל אין לי ספק שלא נוותר על הזכות שלנו, כל אחד בדרכו, לעשות חשבון נפש, לבקש סליחה ולסלוח.

בין אם אתם מאלה שצמים ומתפללים ביום כיפור, בין אם אתם מאלה שמעבירים את היום בבית עם המשפחה או רוכבים את עצמכם לדעת... לא תוכלו להתכחש לשקט המופתי הזה שמסביב. שקט שתמיד מצליח לחלחל פנימה וקשה להישאר אדישים אליו.
זה הזמן לנקות את האבק מהספרים.... לשקוע אל תוך ספר נפלא שמחכה לכם חודשים על השידה ליד המיטה, משווע לתשומת לב, או לשבת עם הילדים ולהקריא להם סיפור ועוד סיפור ועוד אחד....בלי למהר לשום מקום!

הימים האלה הם הזדמנות נהדרת לשבת עם הילדים, להיות איתם (ולא רק לידם), להקשיב להם (ולא רק לשמוע), להסתכל עליהם (ולא רק לראות...). וכן... גם לבקש מהם סליחה אם צריך.

ולסיום – הורים יקרים - אתם חייבים ללחוץ על הקישור הזה !!! 

סְלִיחָה
לאה נאור
סְלִיחָה סְלִיחָה,
אֲנִי מַבְטִיחָה
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר
וְלֹא אֶכָּנֵס לְדִבְרֵי אֲחֵרִים,
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְהָכִין שִׁעוּרִים,
וְאֶרְחַץ פָּנִים, וְאַגִּיד תּוֹדָה,
וְאֶהְיֶה מוֹתֶק שֶׁל יַלְדָּה
אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת נְבוֹנָה
לְפָחוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
אֲנִי מַבְטִיחַ
אִם רַק אַצְלִיחַ
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר,
וְלֹא אֶמְשׁוֹך בַּצַּמוֹת שֶׁל מִיכַל
וְלֹא אַרְבִּיץ, אִם רַק אוּכַל.
וְלֹא אֶזְרוֹק אֲבָנִים בַּמְנוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה פַּרְצוּפִים לַמּוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה דַוְקָא מַה שֶׁאָסוּר
לְפָחוֹת עַד יוֹם כִּפּוּר.
סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ.
אֲנִי מַבְטִיחָה.
אָמַרְתִּי קֹדֶם!
מַה אִכְפַּת לְךָ?
תָּזוּזִי מִכָּאן!
טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!
אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד סְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ!
אֲנִי מַבְטִיחָה!
סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה.

גמר חתימה טובה לכולכם!

איריס,
מכבים
 

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

שנה חלומית...!

ראש השנה מתקרב ואיתו התרגשות גדולה של חג והתחלות חדשות.

במישור העסקי, אני עובדת חזק על הגשמת חלומות נוספים לשנה הבאה. עדייו מוקדם מדי כדי לפרט, אבל אני מבטיחה לכם שניצנים ראשונים יפרחו בקרוב...אני מתמלאת ציפייה והתרגשות לקראת השנה הזו ורוצה לאחל גם לכם, ילדים והורים, שמזכירים לי בכל יום שאפשר וכדאי להגשים את החלומות שלנו – שנה טובה של סיפורים טובים וחלומות שמתגשמים!

מברכת את כולנו שנזכה למנות גדושות של פנטזיה, קסם ודמיון, וכמובן... הרבה חלומות!

ובמילים אחרות:


שנה של קסם וחוויה
שנה של "היה היה"
שנה של אגדות ושירים
שנה של מעשיות וסיפורים

שנה של נשפים, נסיכים ונסיכות
שנה של אבירים, גיבורי על וכוחות
שנה של קסמים, הפתעות והרפתקאות
שנה של כישופים, ניסים ונפלאות

שנפליג, ונעוף ונטוס לחלל
ונכיר יצורים מוזרים ובכלל
שנשב על ענן ונצבע את הקשת
שנקשיב לסודות שהרוח לוחשת

שנחצה מדבריות, אגמים ונהרות
עם מפה ומשקפת ותיבת אוצרות
שנמציא ונמצא ארצות רחוקות
ונפגוש מלכים בטירות עתיקות

שפיות היער הטובות וכל הגמדים
יגשימו משאלות ויסלקו את הפחדים
שנשיר, שנרקוד ושלא נפסיק לחלום
שניצור, שנפרח, כמו אתמול, גם היום

שהטובים ינצחו, שהרעים יברחו
שהחיות יחייכו והפרחים יפרחו
שאמא תקריא עוד סיפור אחד
שיהיה רק שלי, שיהיה מיוחד


באהבה גדולה,
איריס
מכבים



יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

חיבוקים ונשיקות

נשיקות וחיבוקים הם אורחים קבועים בבית שלנו. אפשר להגיד שאנחנו מהמשפחות שבהחלט מרבות להתחבק ולהתנשק בכל הזדמנות.  את הקטנים לימדנו לבשל אחד לשני נשיקות בפה (המתכון בהזדמנות אחרת..), להפריח אותן באוויר או להדביק ישר על הלחי. כשקצת גדלו היינו ממציאים שמות לכל מיני סוגים של נשיקות (נשיקטנה, נשיקושה, נשיקוטג' – אל תשאלו...). והיום, כשהבכור שלי, שהוא כבר אחרי בר מצווה, בא אליי, עם כל הגודל שלו, להתכרבל, להתפנק ולהתחבק, הוא ממיס את ליבי, כמו שרק ילדים יכולים. אז נכון שאסור לי לעשות את זה ליד החבר'ה (לא יאמן איך כל כך מהר מרחפת מעל ראשי הסכנה המוחשית להפוך ל"אמא הזו שעושה פאדיחות"), אבל בבית זה מותר, כדאי ורצוי - וכמה שיותר.

אני לא קדושה ואני מודה שבלילות, בזמן ההשכבה זה יכול מהר מאד להפוך גם לעניין מתיש (ראה ערך: עוד נשיקה ועוד חיבוק ועוד נשיקה ועוד חיבוק...), אבל אם נודה על האמת, הנשיקות והחיבוקים הם, ללא ספק, הפרס הגדול של ההורות. וחוץ מזה, את התרגיל של "עוד נשיקה ועוד חיבוק..." הם למדו ממני.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה..?
כי לפני כמה ימים סיפרה לי לקוחה בחנות על פרידות הבוקר הקשות של תחילת השנה בגן החדש של הילדה שלה. יאמר לזכותה שבשבוע אחד קצר היא כבר הספיקה לנסות קצת מהכל - פרידות קצרות והחלטיות, פרסים קטנים (שלא לומר שוחד), ואפילו – הפתרון המבטיח מכולם... לשלוח את אבא! אבל, הילדה בשלה. הזמן עובר אבל לא המשבר...
שיתפתי אותה בטריק שלי ושל אלולה שלי, שעוזר לנו לצלוח את פרידות הבוקר בשלום, ואפילו בשמחה. הטקס הסודי שלנו, שבו אנחנו ממציאות סוגים שונים ומשונים של נשיקות, מעורר את הדמיון, מאתגר את הילדה (ולא רק אותה), מסיח את דעתה מהפרידה ומוסיף הרבה שמחה וצחוק לבוקר שלנו. הטקס הזה נולד בהשראת ספרם המקסים של נאוה גייזנברג ודייויד הול – "עוד נשיקה ודי!"


בסיפור הנהדר הזה (שהוא, אגב, מעין המשך לספר לא מקסים פחות של הסופרת, בשם  "מי נתן לי נשיקה?") ממציאות אם וביתה, בשער הגן, סוגי נשיקות מקוריים כמו נשיקת דובים, נשיקת פילים, נשיקת אצבעות או נשיקת אריות, ומתנשקות, כמובן, בהתאם. הספר מלא קסם וחן והוא בהחלט עושה עבודה יפה.. J
אז אם הבעיה מוכרת לכם, ועוד לא ניסיתם את הטריק הפשוט והחביב הזה, עכשיו זה הזמן.

בכלל, יצא לי לחשוב על זה שהרבה ספרים ושירי ילדים נכתבו על חיבוקים ונשיקות.
המפורסם אולי מכולם, הוא ספרה האגדי והמיתולוגי של דבורה עומר – "הנשיקה שהלכה לאיבוד"


זהו קובץ סיפורים נהדרים הקרוי על שם הסיפור הנפלא הזה, שאין בית שלא מכיר אותו. מי מאיתנו לא משחק עם הילדים בחיפוש אחר נשיקה סוררת שפרחה למקום לא נודע?

גם בספר "נשיקות" של רותי קינן (שאיירה אורה אייל), מחפשות אם ובתה נשיקות צבעוניות אבודות .




"נְשִׁיקֳה צְהוּבָּה
בָּאָרוֹן מִתְחַבְּאָה
נְשִיקָה בְּצֶבַע תְּכֵלֶת
מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת..."


שלומית כהן-אסיף, סופרת חביבה עלי במיוחד, מרבה גם היא לתת כבוד לנושא, ומתוך עשרות ספרים שהוציאה, אפשר למצוא את "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק" ואת"גשם של נשיקות" ששם אלו הן טיפות הגשם שמנשקות את טפי הגמד המתוק, וכמובן את המפורסם מכולם – ספר השירים המתוק להפליא "נשיקה בכיס".


גם עם ספר הזה, אגב, אפשר לעשות טקסים נהדרים של פרידה מהילדים, ואני משאירה לכם את הדמיון (לא מסובך..)

"קַח אֶת הנְּשִׁיקָה
שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס.

אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד
אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ
אִם מַשֶּׁהוּ יַכְעִיס
יֵש לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.

אִם תִּהְיֶה עָצוּב
אִם דִּמְעָה שֶל גֶּשֶׁם
תִּרְקֹד לְךּ עַל רִיס
יֵש לְךּ נְשִׁיקָה בַּכִּיס."

ספרים אחרים מומלצים, שלא ממחוזותינו (אבל אין נושא חוצה גבולות יותר מנשיקות וחיבוקים), הם "נשיקה לדובי דב" של אלזה הולמלונד מינריק, שבו מסופר על מסעה המפותל של נשיקה ברחבי היער



"אני רוצה חיבוק" של ג'והן ראו


מהתמונה של כריכת הספר לא קשה להסיק מהי הבעייתיות שבסיפור, אבל, מעבר לכך, נראה לי שאי אפשר להעביר יפה יותר את המסר של "נתינה היא קבלה".

ואחרון חביב הוא "הנשיקה שחמקה" שכתב ואייר דיויד מלינג, שאותו אני אוהבת בעיקר בזכות הקריצה לאבות העסוקים והממהרים (ותראו לי אחד שלא...)



אז זהו זה בינתיים,

ובעצם, משהו קטן אחרון לפני פרידה:

אני שמחה ונרגשת לספר, למי שעוד לא יודע, שאחת הגדולות חברה שוב לקטנים.
חוה אלברשטיין, הוציאה אלבום חדש  בשם "ילדת טבע" המורכב משירי ילדים וקטעי קריאה שכתבה משוררת הילדים עדולה. המארז של הדיסק כולל חוברת עם מילות השירים (חבל שללא ניקוד, אבל אי אפשר הכל...). השירים וההגשה מכבדים כל כך את הילדים והאיורים העדינים והמרהיבים של צחי בן מנחם הם עונג צרוף לאוזניים, לעיניים וללב. מסוג הדברים הבאמת נדירים במחוזותנו. ממליצה בחום רב!



מחכה לכם כאן ב חלום ילדות עם שעות סיפור ומפגשי סופרים מהאגדות.

נשיקות...

איריס
חלום ילדות
מכבים