סליחה!

"אֲנִי מוּכָן

לֹא לֶאכֹל שׁוֹקוֹלָד.

אֲנִי מוּכָן

שֶׁלֹּא יִקְנוּ לִי צַעֳצוּעִים.

אֲנִי מוּכָן

שׁלֹא יַרְשׁוּ לִי לָצֵאת לְשַׂחֵק.

אֲנִי מוּכָן

אֲפִילוּ לְקַבֵּל מַכּוֹת.

הָעִקָּר- לֹא לְבַקֵּשׁ

סְלִיחָה"

(יהודה אטלס הענק מתוך "גם הילד הזה הוא אני")

נשמע מוכר…?

בכלל לא עניין של גיל, אפילו לא לגמרי עניין מגדרי... יש אנשים שפשוט מתקשים!

אם נודה על האמת ואם נדייק, רובם המכריע של בני האנוש מתקשה בענייני הזרת השלופה לשלום שעוברת דרך הסליחה והמחילה. וגם אני לא יוצאת דופן בעניין הזה.

כל כך קל לנו לדרוש מהילדים לבקש סליחה כשהם מתחצפים, כשהם מציקים אחד לשני, או מה שזה לא יהיה. כשחושבים על זה , אנחנו אפילו ממש מצטיינים בלקדם את הסכמי השלום שלהם עם חברים, תוך שאנחנו מדרבנים אותם לבקש סליחה או למחול ולסלוח.

אבל דוגמא אישית...? זה כבר סיפור אחר...

מתי בפעם האחרונה ביקשנו אנחנו סליחה מהילדים שלנו?

אני נמצאת עכשיו בחופשה מופלאה אצל הדוד סם (ואני לא מתכוונת לאוהל שלו...). שבועיים פלוס של זמן איכות מהסוג הטוב ביותר שיש, ממש אמריקה...! אני והבן שלי, רק שנינו, סוליקו. מנותקים מהעולם (טוב, נו, עד כמה שאפשר בסטנדרטים של היום) ומסתערים על חוויות, כשהטובה מכולן היא, כמובן, היחד שלנו (או הלבד שלנו... תלוי איך מסתכלים על זה).
את יום כיפור נעביר כאן, מרגישים לא מרגישים את היום המיוחד הזה, אבל אין לי ספק שלא נוותר על הזכות שלנו, כל אחד בדרכו, לעשות חשבון נפש, לבקש סליחה ולסלוח.

בין אם אתם מאלה שצמים ומתפללים ביום כיפור, בין אם אתם מאלה שמעבירים את היום בבית עם המשפחה או רוכבים את עצמכם לדעת... לא תוכלו להתכחש לשקט המופתי הזה שמסביב. שקט שתמיד מצליח לחלחל פנימה וקשה להישאר אדישים אליו.
זה הזמן לנקות את האבק מהספרים.... לשקוע אל תוך ספר נפלא שמחכה לכם חודשים על השידה ליד המיטה, משווע לתשומת לב, או לשבת עם הילדים ולהקריא להם סיפור ועוד סיפור ועוד אחד....בלי למהר לשום מקום!

הימים האלה הם הזדמנות נהדרת לשבת עם הילדים, להיות איתם (ולא רק לידם), להקשיב להם (ולא רק לשמוע), להסתכל עליהם (ולא רק לראות...). וכן... גם לבקש מהם סליחה אם צריך.

ולסיום – הורים יקרים - אתם חייבים ללחוץ על הקישור הזה !!! 

סְלִיחָה

לאה נאור

סְלִיחָה סְלִיחָה,
אֲנִי מַבְטִיחָה
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר
וְלֹא אֶכָּנֵס לְדִבְרֵי אֲחֵרִים,
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְהָכִין שִׁעוּרִים,
וְאֶרְחַץ פָּנִים, וְאַגִּיד תּוֹדָה,
וְאֶהְיֶה מוֹתֶק שֶׁל יַלְדָּה
אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת נְבוֹנָה
לְפָחוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

אֲנִי מַבְטִיחַ
אִם רַק אַצְלִיחַ
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר,
וְלֹא אֶמְשׁוֹך בַּצַּמוֹת שֶׁל מִיכַל
וְלֹא אַרְבִּיץ, אִם רַק אוּכַל.
וְלֹא אֶזְרוֹק אֲבָנִים בַּמְנוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה פַּרְצוּפִים לַמּוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה דַוְקָא מַה שֶׁאָסוּר
לְפָחוֹת עַד יוֹם כִּפּוּר.

סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ.
אֲנִי מַבְטִיחָה.
אָמַרְתִּי קֹדֶם!
מַה אִכְפַּת לְךָ?
תָּזוּזִי מִכָּאן!
טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!
אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד סְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ!
אֲנִי מַבְטִיחָה!
סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה.

גמר חתימה טובה לכולכם!

איריס,

חלום ילדות

מכבים